החלטה בתיק תא"מ 47912-02-12

ביום 11/3/2012 הוגשה בקשה מוסכמת על דעת התובע והנתבעת לתיקון כתב התביעה באופן שחלף הראל, תבוא הנתבעת 2 שבכותרת.

כתב התביעה המתוקן אכן הוגש ביום 12/3/2012.

ביום 17/6/2012 הגישו הנתבעות, באמצעות בא-כוחן, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעים עד ליום 16/7/2012.

בהחלטת מנהלת המנ"ת מאותו יום ניתנה ארכה כבקשת הנתבעות.

למרות זאת, לא הוגש כתב הגנה בתוך תקופת הארכה וביום 30/7/2012 ביקש התובע ליתן פס"ד בהעדר.

למחרת היום, ביום 31/7/2012, ניתן פס"ד על יסוד כתב התביעה באין הגנה.

ביום 3/10/2012 הגישו הנתבעות בקשה לביטול פסה"ד ולעיכוב ביצועו עד למתן החלטה בבקשת הביטול.

החלטה מיום 9/10/2012 הורתה על הזמנת תשובת התובע והתנתה עיכוב ביצוע פסה"ד בהפקדת 10,000ש"ח עירבון בתיק זה, אשר אכן הופקדו ביום 12/11/2012.

(ביום 21/10/2012 הגישו הנתבעות בקשה ליתן להן ארכה עד ליום 5/11/2012 לצורך הפקדת העירבון, הבקשה נדחתה באשר נעדרה תצהיר לתמוך עובדותיה אשר גם הן לא פורטו בבקשה.)

בקשת הנתבעות עותרת לביטול מחובת הצדק ,בשל היותו של פסה"ד פגום בכך שניתן שלא כהלכה.

הנתבעות מציינות, כי ב"כ המבקשות עתר למתן ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 16/7/2012 ובקשתו קובלה, מכאן, שבהתאם להוראות סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, יחול הסייג לבואם של ימי הפגרה במנין הימים, שעה שהיום האחרון בתקופה, הוא יום פגרה (16/7/2012) ולכן ידחה המועד עד תום תקופת הפגרה.

עפ"י מתווה זה רשאיות היו הנתבעות להגיש כתב הגנתן עד יום 1/9/2012.

הנתבעות סבורות, כי יש לבטל את פסה"ד גם עפ"י שיקול דעת נוכח סיכוי הצלחת הגנתן אותן מעריכות הן כטובות עד גבוהים עד מאוד, שכן בנסיבות המקרה למשיב אשם תורם לאירוע התאונה.

באשר לסיבה לאי הגשת כתב ההגנה מציינות הנתבעות, כי כתב ההגנה הוכן והמתין לקבלת תצהיר תמיכה חתום ע"י נציג מטעם הנתבעת 2.

התצהיר כך עפ"י האמור בסעיף 15 לבקשה, המתין לחתימה במשרדי הנתבעת 2, התעכב ורק ביום 14/8/2012 מצא את מקומו במשרד ב"כ הנתבעות.

תשובת התובע מיום 27/11/2012 ומציינת היא, כי מעת שהנתבעות ביקשו להאריך מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 16/7/2012, הרי שאינן יכולות להשמע בטענה שתקופת הפגרה אינה נמנית.

משביקשו הנתבעות להאריך המועד עד יום 16/7/2012, גלומה בבקשתם הסכמה, כי יום זה (יומה הראשון של פגרת הקיץ) יובא במנין הימים.